מהי חרדה וכיצד ניתן לטפל בה –רומי חוכמה וחוה קפלן

מי מאתנו אינו מושפע, במידה זו או אחרת, מתקופות של לחץ וחרדה?

חרדה הינה מצב המאופיין על ידי סימפטומים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים גם יחד. היא  מופיעה בצורות ובעוצמות שונות בהתאם לגורמים הביולוגיים, הסביבתיים והמבנה האישיותי  של כל אדם ואדם. ברמה הגופנית החרדה מעוררת דפיקות לב מואצות, הזעה, יובש בפה, נשימה מהירה וכבדה, חולשה, סחרחורת ולעיתים אף שלשולים ותכיפות במתן שתן. ברמה הנפשית היא באה לידי ביטוי בתחושות של אימה, חוסר אונים, מתח רב, בלבול, קשיי ריכוז ופחד מאובדן שליטה.

חרדה, בדומה לפחד, מהווה מנגנון הישרדותי  הבא להתריע מפני סכנה. זוהי תגובת חרום טבעית המופיעה על מנת לאפשר לאדם להתמודד במצבים של  איום סביבתי. ההבדל בין פחד לחרדה הוא שפחד מהווה תגובה לגורם חיצוני ברור ומוחשי   ואילו חרדה יכולה להופיע גם ללא  גירוי חיצוני. לא תמיד ניתן לזהות את הגירוי או את הסיבה שבעטייה מתעוררת החרדה משום שהגורם  לעיתים אינו מודע.  בנוסף, ישנם הבדלים בין פחד לחרדה בתדירות ובעוצמות.  בעוד שפחד יכול לחלוף במהירות, תגובת החרדה יכולה להימשך זמן רב ובכך  היא הופכת לתגובה מעיקה הפוגעת באיכות החיים. אדם הסובל מחרדה, או חי בחשש מתמיד מפניה,   עלול לפתח אסטרטגיות  התחמקות והימנעות מהגורם המאיים המגבילות את חייו באופן משמעותי.  במובן הזה, חרדה יוצרת מגבלות וויתורים כואבים ולכן מצמצמת את האפשרות לחוות את החיים במלואם. 

במקרים מסוימים  חרדה היא תגובה מותנית של זיכרון טראומטי מן העבר המופיעה ללא יכולת שליטה  ולכן יוצרת את התחושה של פחד ואובדן שליטה.  למרות שהאירוע הראשוני, שיצר את תגובת החרדה והאיום, אינו קיים במציאות העכשווית, התגובה המותנית עדיין קיימת. הסיבה לכך היא שדפוס התגובה נחרט כזיכרון גם ברמה הרגשית וגם ברמה הפיזיולוגית משום שרמות גבוהות של הורמונים  (כמו אדרנלין וקורטיזול) מופרשות יתר על המידה. במצבים הללו הגוף מתקשה להתאושש לאחר שהגיב למצב הלחץ  ולחזור לשגרה תפקודית עם חלוף האיום.  גם הנפש נשארת דרוכה וחסרת מנוח.  

חרדה פוגעת במגוון רחב של בני אדם, כולל אנשים בריאים ומתפקדים. רוב האנשים עוברים לפחות תקופה אחת בחייהם המאופיינת על ידי רמת חרדה גבוהה. מצבי חרדה הפכו לנפוצים הרבה יותר בעשורים האחרונים בגלל המודרניזציה הגלובלית והשינויים הטכנולוגיים המואצים שחלו בחברה הפוסט מודרנית. קצב החיים, הניכור החברתי, העומס והלחץ המופעל מהסביבה לעמוד בסטנדרטים ובתחרות החברתית יוצרים מצבי דחק (stress) מתמשכים. אלה   מגבירים את החרדה ומהווים גורם עיקרי בעליה המתמדת בשיעור ההתמכרויות לאלכוהול ולסמים ובשכיחות ההולכת וגוברת של דיכאון.   

מקובל היום להיעזר בתרופות אנטי חרדתיות אולם חלק ניכר מהאנשים הסובלים מחרדות נמנעים מטיפול תרופתי בעיקר בגלל תופעות הלוואי, ההתמכרות לטיפול התרופתי  והסטיגמה החברתית. טיפול תרופתי אמנם מפחית את עוצמת הסימפטומים, מרחיק את שולי החרדה ומעמעם את תחושת הסבל  אך אינו עוזר בסילוק הגורם. טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) איננו מסתפק אך ורק בידיעת הגורם לבעיה אלא עוזר לרתום הבנה זו לשינוי התנהגותי.

התהליך הטיפולי עוזר לפרום  את הקשר המותנה בין הגירוי לבין התגובה. על ידי כך מתפתחת הבנה עצמית ונוצרת אפשרות לפרוץ את המגבלות שהחרדה יוצרת.

מאחר ומצבי חרדה מאופיינים על ידי תגובות הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית, גישה טיפולית המאחדת את הרובד הנפשי עם הרוב הגופני מסייעת לא רק בהקלה על הסימפטומים  אלא גם ביצירת שינוי ארוך טווח והגנה מפני אפיזודה חוזרת. תמיכה בגוף, באמצעות תזונה ופעילות גופנית, יחד עם עזרה פסיכולוגית עוזרים  לחולל שינוי מהותי ופריצת דרך.  

בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, ישנן  גישות טבעיות לטיפול בחרדה הכוללות,  בנוסף לתזונה, גם צמחי מרפא, עשויים להקל על החרדות, להפחית מתחים ולעזור לנו לשלוט ברמות ההפרשה של החומרים הכימיים בגוף.

הטיפולים החלופיים הטבעיים:

בגלל התכונות הממכרות ותופעות הלוואי של רוב התרופות נוגדות החרדה, אנו זקוקים לטיפולים טבעיים ולא ממכרים שיכולים להיות חלופה יעילה לטיפולים התרופתיים.

הטיפולים הטבעיים פועלים על אותם המסלולים הביוכימיים בגוף כמו התרופות הקונבנציונאליות (לדג' השקטת האדרנלין) אך בלי לגרום לתופעות לוואי. 

תזונה נכונה:

התרחקו מסוכר ומחומרים מעוררים

כאשר רמת הסוכר צונחת, הורמוני יותרת הכליה, האדרנלין והקורטיזול, מתחילים לעלות ומגבירים את החרדה. לכן יש לאכול תפריט בעל עומס גליקמי נמוך השומר על רמת הסוכר יציבה ללא צניחות פתאומיות.

קפה- הקפאין הוא חומר מעורר שגורם להפרשת אדרנלין. יש להימנע ממנו.

אלכוהול- האלכוהול מעורר חרדה, בשל השפעותיו המאוחרות.

מזונות מומלצים- דגים, עלים ירוקים, דגנים מלאים, קטניות, לחם שיפון, אבוקדו, אגוזים ושמן זית .

פעילות גופנית:

פעילות גופנית משפרת את הרגשתנו ומסיחה את דעתנו מטרדות היום יום. לפעילות גופנית יש השפעה נוגדת לחץ, ועוזרת באיזון רמות הסוכר ושיפור השינה.

שינה:

1. כאשר נמצאים בלחץ יש להקפיד על שינה מספקת ( בין שבע לשמונה שעות)

2. החליטו על זמן קבוע להליכה לישון וליקיצה בבוקר.

3. הימנעו מפעילות גופנית 3 שעות לפני מועד ההליכה לישון.

4. שתו חליטות תה מרגיעות לפני ההליכה לישון.

צמחי מרפא:

אחת הגישות המסורתיות העיקריות להתמודדות עם לחץ כרוני, מעודדת שימוש בצמחים. הטבע יצר צמחים לכל מצב של חוסר איזון בגוף.

כשמטפלים בחרדות באמצעות צמחי מרפא אנו מתייחסים  להיבטים השונים של החרדה:

1.צמחים המשפרים את כושר ההתמודדות של הגוף עם הלחץ. 

2. צמחים המפחיתים חרדה.

3. צמחים המאזנים את רמות הסוכר בדם-  יש להתייחס ברצינות רבה לצורך בשליטה   ובוויסות רמות הסוכר. כפי שצוין קודם, רמות סוכר תקינות מונעות התקפי חרדה.

4.צמחים המחזקים את מערכת החיסון- ידוע שבמצבי חרדה ולחץ יש ירידה בפעילות המערכת החיסונית וכדי למנוע הידבקות בזיהומים , ניתן לחזק את המערכת הזו.

לסיכום, בגישה הנטורופתית מתייחסים לגוף  ולנפש כיחידה אחת ולכן חשוב שהטיפול יכלול טיפול פסיכולוגי בנוסף לטיפול הנטורופתי .