פעמים רבות דווקא בעיות פיזיולוגיות פנימיות הן אלה הגורמות לנו לרצות לאכול עוד ועוד ממזון מסוים,

או לחילופין להמעיט מאוד באכילה ועדיין לא לרזות. לכן דיאטה אחת אינה מתאימה לכולם.

הסוד הוא באבחון.

בשלושים השנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה כל יום יוצא מישהו עם בשורה מהפכנית אודות דיאטת הרזיה חדשה: דיאטת חלבונים, ספירת קלוריות, ועוד צומות וסיגופים שונים. פעמים רבות, הדיאטות הללו משבשות את האינסטינקטים הטבעיים של הגוף וגורמות לאנשים להשמין עוד יותר עד כדי תופעה ההולכת ומתפשטת של "אוביז". (אדם שמן הרבה מעבר למידות מקובלות).

בעקבות שטיפת המוח התקשורתית, נשים במידה 40-42 שואפות להיכנס למידה 36-38, נכנסות למשטרי הרזיה מטורפים והורסות את המאזן הטבעי של גופן. גם פעילות גופנית מופרזת הקשורה ישירות לשטיפת מוח אובססיבית זו וגורמת להתייגעות לא בריאה, אינה מומלצת כלל. פעילות של שעה הנעשית שלוש עד חמש פעמים בשבוע מספיקה די והותר.

כיוון שאין משקל או מידת גוף אחידה לכולם ולכל אחד מאיתנו יש נקודת איזון שלו, חשוב להביא נקודה זאת בחשבון כשרוצים לרזות. כשיורדים מתחת לנקודת האיזון עלולים להרגיש דכדוך, עייפות, עצבנות, חוסר שקט, הפרעות שינה ועוד. לא נראה לי שהיופי שווה את זה.  כאשר אנו עושים דיאטה, אנו גורמים לגוף לשרוף פחות קלוריות, האוכל שאנו נוהגים לאכול היום במערב  מעובד, עתיר סוכר, חומרי שימור וכדומה.אוכל כזה מאט את חילוף החומרים של הגוף.

מניסיוני עם אלפי אנשים שמתי לב כי פעמים רבות, דווקא בעיות פיזיולוגיות פנימיות הן אלה הגורמות לנו לרצות לאכול עוד ועוד ממזון מסוים, או לחילופין להמעיט מאוד באכילה ועדיין לא לרזות. לכן, דיאטה אחת אינה מתאימה לכולם וכל אחד צריך לקבל את הדיאטה המתאימה לו.

בקשתית העין של כל אדם, יכול האירידיולוג להבחין בוודאות במקורות לחוסר אנרגיה ובגורמים לאי ירידה במשקל. הדבר יכול לנבוע מ:

מחוסר סרטונין, חומר כימי שנמצא במוח וגורם לנו להרגיש טוב וכאשר הוא חסר אנו חשים ברע - מצב הגורם לנו לצריכה מוגברת של מתוקים ופחמימות כדי להעלות את רמתו במוח.
בעקבות הצריכה המוגברת מגיעה נפילה מהירה , ואנו נכנסים לאפקט ה " יו - יו".
מאזן הסוכרים בגוף:  כאשר יש לנו נפילת סוכר אנו חשים חולשה, רעד, עצבנות ורעב חריף ולכן נכנסים למצב של זלילה. 
גודש רעלים בכבד אשר מונע מאנשים רבים - בעיקר נשים - לרדת במשקל, למרות שהן ניזונות מכמויות מדודות מאד של אוכל.
חולשה הורמונלית עלולות אף הן לשבש את חילוף החומרים.  כך למשל חולשה בבלוטות התריס, אותה לא תמיד מאבחנים בבדיקות הדם אלא בבדיקה בקשתית העין (בדיקה אירידיולוגית) .
פטריית הקנדידה  הקיימת במערכת העיכול אצל כולנו , אך אצל אנשים מסוימים - כאלה שלקחו הרבה אנטיביוטיקה , סובלים מעצירות או אוכלים הרבה סוכרים - היא מפותחת מעבר לנורמה וגורמת להם צורך עז באכילת בצקים ומתוקים.

 לעיתים ישנו שילוב של שתי בעיות יחד, ואבחון נכון יכול לטפל בבעיה. כשמאבחנים את הבעיה המדויקת , ניתן להיגמל מהתמכרות לאוכל ללא סבל, לא באמצעות הגבלת כמויות אלא ע"י שינוי סוג האוכל, כך שלא סובלים מרעב.

 שינוי הרגלי האכיל מנקה את הגוף מרעלים וכך אנו מגיעים למצב בו אנו שולטים באוכל ולא האוכל שולט בנו. בשיטה זו אני ממליצה למדוד היקפים ולא להישקל כיוון שהמשקל משתנה כל הזמן, למשל כאשר מסת השרירים עולה או לפני מחזור .

 בהגיענו למשקל הנכון שלנו, חשוב שנקבל את הגוף שלנו כפי שהוא ונבין שאנחנו יפים וסקסיים כמו שאנחנו ולא חייבים להיראות כמו איור של קומיקס. הסוד הגדול הוא שבסופו של דבר, שאנחנו מרגישים טוב עם עצמנו אנחנו מקרינים את זה, וכך גם מקבלים אותנו האחרים.